בערב ראש השנה תשל״ג (ספטמבר (1972הייתי בן שמונה עשרה וקצת, בוגר טרי של מחזור ד׳
״פעם ישבתי על מדרגות ליד שער במצודת דוד, את שני הסלים הכבדים שמתי לידי. עמדה
קום והתהלך בארץ בתרמיל ובמקל. וודאי תפגוש בדרך שוב את ארץ ישראל. יחבקו אותך דרכיה
ארץ ארץ ארץ ארץ תכול אין עב והשמש לה כדבש וחלב. ארץ בה נולדנו ארץ
״לי, שנולדתי בארץ-ישראל, לא היתה אהבת המולדת אהבה מופשטת. חבצלת השרון והר הכרמל היו ממש
״ארץ זו, ארץ קסמים היא. כל אשר נשם אווירה ונשא עיניו אל שמיה – נאלץ
״זוהי ארץ כל כך קטנה, ששטחה על מפת העולם אינו מספיק כדי לכתוב את שמה
״אי אפשר לחנך לאהבה. לא לאהבת הארץ ולא לאהבת הנוף. באהבה אפשר להדביק את הזולת.
כלי נגישות