"כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם–עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ." (דברים, ח', ז'-ח'). (משמעות "דבש" היא תמר).
שבעת המינים אלו הפירות בהן נשתבחה ארץ ישראל. זה החג שלהם והם מככבים בסדר ט"ו בשבט.
באתר מט"ח תוכלו למצוא מקורות הנוגעים לשבעת המינים.
באתר מוזיאון הכט תוכלו למצוא מידע על השימוש הקדום בגידולים אלה.
באתר זה, דיון מעניין מדוע דוקא גידולים אלו נבחרו לשבעת המינים, ולא, למשל, השקד או הפיסטוק.
ארץ שבעת המינים
מילים: דודו ברק
לחן: נחום היימן
שיבולים אל מול חמה
ברינה יוצאים יחדיו הקוצרים
הדגן לאדמה
מנשק בתום עידן ממטרים.
ארץ בה שבעה מינים
ארץ שעורה חיטה וענב
ארץ זית ותאנים
ורימון וגם תמר הזהב – שירו –
לכרמים בנות שבות
במחולות ובשירה אדירה
ענבים ואהבות
תאסוף בשפע כל נערה
ארץ בה…
תחת עץ התאנה
לבונה ומור וצוף הזהב
את אינך מאמינה
הוא רוצה אותך בִּדבש וחלב
ארץ בה…
הרימון מסמיק על עץ
את פניו ראינו למרחוק
איך ליבנו התנפץ
כרימון שחוט אל פיך המתוק
ארץ בה…
מן הזית שוב נלמד
לעשות תורה וגם אהבה
התמר תושיט שוב יד
ותבעיר בנפש אש להבה
ארץ בה…
הפירות על השולחן
שיבולים בתוך סלי נצרים
אם הגענו עד לכאן
עוד נאהב ועד מאה ועשרים