קטע זה מכיל סרטון של הקידוש בנוסח מרוקאי, כאשר מילות הקידוש המנוקדות מלוות את הברכה על גבי המסך בהתאם להתקדמותה.
הקהילה היהודית-מרוקאית הייתה הגדולה בארצות ערב ומתועדת, על פי עדויות ארכאולוגיות, כבר מהמאה השנייה לספירה, או אף מוקדם יותר על פי מסורות מקומיות. במאה ה-19 התגוררו במדינה כ-100 אלף יהודים, ובשנת 1947 נמנו יהודיה על לא פחות מ-204 אלף נפשות. לאחר הקמת מדינת ישראל עלו רוב יהודיה לארץ, וכיום מתגוררים בה כ-2,500 פרטים בלבד.
ליהודי מרוקו מנהגים שונים וסדרי תפילה אחרים מאשר בני עדות אחרות. לא מעט ספרי הלכה חוברו סביב דפוסי תפילה פולחן אלו, ופולמוס מרתק נוצר אודות צורת ההתנהגות הפולחנית הנדרשת מהם כאן בארץ ישראל. גם סדר ליל השבת שונה מעט בקהילות המרוקאיות מקהילות יהודיות אחרות. כך, למשל, לאחר תפילת ליל שבת, מושיטים ידיים איש לרעהו ומנשקים איש איש את אצבע ידו.
בנוגע לקידוש, נוהגים המרוקאים לפתוח במילים 'שבת מקודש', ובני הבית עונים 'ברוך הוא וברוך שמו' בברכה- בשונה מהאופן בו נהוג לערוך קידוש בשאר העדות. מנהג ייחודי נוסף הוא השתתפותם וסיועם של בני הבית לראש המשפחה תוך כדי אמירת הקידוש. כאן מופיע הקידוש בנוסח עתיק זה עם הטקסט המלא:
שבת מקודש
יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.
וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה
וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ
כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
סַבְרִי מָרָנָן, לחיים.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם ְשַׁבַּת קָדְשֶׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת: