בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי על חרבת עתרי וחשיבותו הארכיאולוגית של האתר. המידע לקוח מתוך אתר רשות העתיקות. לקריאת המידע במתכונתו המקורית ניתן ללחוץ כאן.
עתרי שוכנת בפארק מערות עדולם , בלב שפלת יהודה העשיר באתרים ארכיאולוגיים ובשבילי טיול לכל המשפחה. מומלץ להגיע באביב כשהפריחה בשיאה. רוכבי האופניים יגלו מסלולים מעניינים ומאתגרים. לזחילה במערות יש להצטייד בפנס.
חרבת עתרי הינו כפר טיפוסי מימי בית שני ומהתקופה שבין המרד הגדול למרד בר כוכבא (70-135 לספירה). החורבה שוכנת על גבעה בגובה 406 מ' המעניקה תצפית ושליטה על הסביבה הקרובה. ריבוי הגתות באתר מלמד על ענף הפרנסה העיקרי של התושבים באותה התקופה: גידול גפן ליין, שנעשה במדרונות ובעמקים מסביב. הממצאים חושפים מקורות פרנסה נוספים: מתקן קולומבריום חצוב שימש כנראה לגידול יונים ולהפקת דשן; משקולות נול ופלך לטוויה ולאריגה; חלקי בית בד (בשימוש משני) מעידים על גידול זיתים להפקת שמן וממצא של אוסטרקונים עליהם נזכרות כמויות דבלים מלמד על גידול תאנים , עיבוד פירותיה ואולי אף מסחר בדבלים. על חרס אחד שנתגלה באתר, המהווה חלק מתעודת קבלה ליצוא חקלאי, נכתב השם "עתרי", וממנו ניתן שמו העברי של האתר. כתובת זו, לצד נתונים אחרים (כגון: מיקום הישוב ומימדיו ערב חורבנו במהלך המרד הגדול) מרמזים לאפשרות זיהוי האתר עם הישוב "כפר עתרא", שהיה ישוב בשפלת יהודה ונהרס במסע הלגיון החמישי באזור בשנת 69 לספירה.
הממצאים לא משאירים ספק לגבי אופייה היהודי של האוכלוסייה, וכעדות לכך נתגלו שלוש מקוואות טהרה, כלי אבן, מטבעות מימי המרד הגדול, נרות חרס עם עיטורים יהודיים וכלי חרס רבים. הישוב נפגע קשות במהלך המרד הגדול ועד למרד בר כוכבא רובע המגורים מוגן, הותקנו מערכות מסתור תת קרקעיות ומערות איסוף מים, סתמו פרצות ועיבו את מערך ההגנה. הישוב נטל חלק פעיל במרד, ובסיומו נהרס ונפגע באופן משמעותי. בסביבות שנת 200 לספירה, התיישבה באתר אוכלוסייה פגאנית, ככל הנראה ה'ווטראנים' משוחררי הצבא הרומי אשר שיקמה חלק מהמבנים.
המסלול שנוצר במקום ממחיש למבקרים את חיי אנשי הכפר במספר תחנות: שרידי רובע מגורים; מקווה טהרה בו נמצאה עדות מרתקת לחורבן, שרידי עצמותיהם של 15 אנשים שנקברו על רכושם ולפחות אחד מהם איבד את ראשו במכת חרב; מבנה ציבור רחב, אשר נועד להכיל צבור רב, שפונה לירושלים ואולי שימש גם כבית כנסת, ומערת התבליטים- מערכת תת קרקעית שמקורה בחדר מסתור קטן, שהוסב בתקופה הרומית למערת קבורה מעוטרת.