armadilשירו של דן אלמגור, המספר על המצור ועל המחסור במים. בשירו זה, מתאר אלמגור איך חסכו תושבי העיר הנצורה במים, איך מיחזרו אותם עוד לפני שהמציאו את המושג "מיחזור", ואיך הצליחו לשרוד למרות המחסור החמור.
שירה – דני גרנות
מילים: דן אלמגור
לחן: דני גרנות
היתה לי כוס אחת,
כוס אחת של מים.
היה זה במצור
בעיר ירושלים.
לגמתי מן הכוס
טיפה אחת או שתים.
רק ככה, להרטיב
קצת את השפתיים;
הרטבתי את שפתי!
נטלתי את המים,
ובזהירות רבה
צחצחתי ת'שיניים.
היתה לי כוס אחת,
כוס אחת של מים.
היה זה במצור
בעיר ירושלים.
צחצחתי את שיני
ובשארית המים,
כיבסתי, במחילה,
זוג של מכנסים.
כיבסתי מכנסיי,
השחירו קצת המים.
אז באותה הכוס
כיבסתי זוג גרביים.
היתה לי כוס אחת,
כוס אחת של מים.
היה זה במצור
בעיר ירושלים.
כיבסתי את גרבי
ואז בכוס המים
שטפתי ת'ריצפה
שלא רוחצה חודשיים.
את הסמרטוט הלח
סחטתי בידים,
השקיתי בעציץ
שושן אפילו שניים.
סחטתי עוד יותר,
ובעזרת שמים ‟
בבית השימוש
הורדו, סוף סוף, קצת מים.
חזרתי אל הכוס.
נותרה טיפה של מים.
אז בטיפה הזאת
רחצי ת'ידיים.
היתה לי כוס אחת,
כוס אחת של מים.
נס חנוכה
שוב לא קרה
בעיר ירושלים.
בסרטון זה, שאורכו תשע דקות ומחצה, תוכלו לשמוע מדריך טיולים קורא מעיתון מתש"ח את ההוראות לשימוש במים במצור.