זהו מאמרו של פרופסור דורון בר, נשיא מכון שכטר ליהדות, בו הוא מספר את סיפורו של הכותל המערבי מאז שחרורו במלחמת ששת הימים, ומעלה דילמות הקשורות אליו, כמו זאת שבכותרת.
"הראשוניות של הפולחן המחודש במקום והיעדר סדרים ברורים של תפילה יצרו בעיות מורכבות והניבו כבר בשלב מוקדם זה הצעות, לעתים מוזרות ויוצאות דופן, לעיצוב פיזי מחודש של רחבת הכותל המערבי ולקביעת סדרים חדשים במקום. הקהל המעורב, בתוכו גם חילונים רבים שהביקור במקומות קדושים לא היה חלק משגרת יומם קודם למלחמה, לא היה בקי בכללי ההתנהגות בכותל המערבי ובשאר המקומות הקדושים, והמבקרים הפגינו לעתים זלזול שפגע בצביון הדתי של מקומות אלו. משרד ההסברה נאלץ לפרסם שורה של מודעות שהנחו את הציבור לגבי כללי ההתנהגות במקומות הקדושים בכלל ובכותל המערבי בפרט, ואף הועלתה הצעה לסגור את הכותל המערבי לביקורים בשבתות ובחגים כדי למנוע את חילול קדושתם." כותב נשיא המכון.
פרופסור בר מספר על העברת האחריות על הכותל לידי משרד הדתות והקשיים שהמהלך עורר: "הפעולות שמשרד הדתות מיהר לנקוט ברחבת הכותל המערבי עוררו סערה ומחאה. במיוחד נחלקו הדעות על מחיצה ההפרדה שהוצבה בין אזור תפילת גברים לבין אזור תפילת נשים ובאמצעותה הוקצה לגברים שטח גדול פי ארבעה מזה שהוקצה לנשים."