armadil
נאום בן גוריון בועידת אונסקו"פ
במאי 1947 התכנסה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם, במטרה לבחון את שאלת ארץ ישראל לאחר תום המנדט הבריטי בה. בנאומו של דוד בן גוריון בפני הועדה הוא טוען שההיסטוריה היהודית היא הכתב הזכויות שלנו על הארץ, ומוסיף שכל ילד יהודי מכיר את ההיסטוריה הזאת לפרטיה. זהו נאומו:
"לפני כשלוש מאות שנה הפליגה לעולם החדש אניה ושמה 'מייפלאואר', ובה אנגלים שקצו בחברה ובמשטר האנגלי, וחיפשו חוף שומם לחלוטין להתנחל בו ולהקים עולם חדש, הם נחתו באמריקה. והיו ראשוני המייסדים והבונים של ארץ ואומה זו, היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה (ועל כן כל ילד אמריקאי יודע שם זה מבית אביו, בית ספרו ועוד). אבל תאב אני לדעת אם יש אנגלי אחד היודע בדיוק יום ושעת הפלגת אנייה זו, וכמה אמריקאים יודעים זאת, מה יודע ילד אמריקאי – ואף מבוגר – כמה אנשים היו באנייה זו, שמות משפחותיהם, מה לבשו, מה אכלו, מה מסלול הפלגתם ומה אירע להם כל הדרך, ממה ניזונו וכיצד שתו מים, היכן הנקודה בה עלו על חוף הארץ שייסדו אבותיו אלה, ובה הוא גר היום בזכותם?
והנה- לפני יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה קודם הפלגת 'מייפלאואר', יצאו היהודים ממצרים, כל ילד יהודי בעולם – באמריקה, רוסיה הסובייטית, בתימן ובגרמניה – יודע בדיוק, אבות-אבותיו יצאו ממצרים בעלות השחר של החמישה עשר בניסן, מה לבשו? – מתניהם חגורים ומקלם בידם, הם אכלו מצות והגיעו אחרי שבעה ימים לים סוף, הוא גם מכיר את מסלול המסעות וקורותיהם במשך ארבעים שנה; אכלו מן ושליו ושתו מים מבאר מרים, הגיעו לארץ דרך הירדן מול יריחו, ואף שמות משפחתם לבית אבותם יצטט מן החומש, עד היום הזה אוכלים יהודים בכל העולם כולו מצה זו שבעה ימים מחמישה עשר בניסן, ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה ואילך, והם מסיימים בשני מאמרים; השתא-עבדי (השנה אנו עבדים) לשנה הבאה בני חורין, השתא-הכא (השנה אנו עדיין בגולה) לשנה הבאה בירושלים, בארץ-ישראל, כך טיבם של יהודים."
יציאת מצריים, העומדת בבסיס הנאום, אינה האיזכור היחיד בהיסטוריה שלנו אותו הקבילו ראשי הציונות לתקופתם, כמובן. במאמר זה תוכלו לראות הקבלות נוספות, כגון הקבלה של הרצל ליהושע ולמשה רבנו. במאמר מתואר גם סדר פסח שערך א.ד. גורדון בקבוצת כינרת.