תפילת החקלאי בחג השבועות- איריס בן צבי

תפילת החקלאי בחג השבועות- איריס בן צבי

בקטע זה ניתן לקרוא את 'תפילת החקלאי' שחיברה איריס בן צבי. התפילה מהווה מעין קריאה אישית של החקלאי בחג השבועות לשימור הקשר עם האדמה, מחויבות לשמירה עליה ורצון לדאוג לדורות הבאים. הטקסט יכול לשמש לטקסים ואירועים המבקשים לתת משמעות רוחנית לחג השבועות, המבטאים גם יחס אישי לחג.

הטקסט פורסם במקור באתר 'מכון שיטים'.

הטקסט המלא:

בשבועות נשבעתי לאדמתי

לעובדה ולשומרה

להכירה

ולהוקירה.

אדמתי הממשית-

הקרקע שתחת רגלי,

קרקע גינתי,

קרקע שדותיי,

קרקע נופיי,

קרקע מרחביי.

שלא אחריב,

שלא אפגע,

נשבעתי בשבועות-

להכירה

ולהוקירה

לעובדה

ולשומרה.

להכירה-

הלוא היא אם כול חי

ובסיס לכול מערכות חיי

שורשי קיומי

בה הם נטועים,

ממנה יונקים

הצמחים הצנועים

שתורמים לעולם חמצן לנשימה,

ויוצרים מערכת מורכבת שלמה

שממנה ניזון כול חי.

הבסיס- אדמה-

הצמחים הם תומכי.

אדם מעפר

ולשם ישוב

את קדושת אדמתי

אזכור שוב ושוב-

לא ריבים על שטחים-

רק חובה ברורה

לעובדה

ולשומרה.

לעובדה-

כמו פולחן-

להוקיר וללמוד,

לכבד, לטפח,

להשתמש תוך כבוד,

ללמוד איך לשמור סגולותיה שלמות,

להבין איך נוצרה,

ואת מלוא אוצרה.

מפני עצמי אותה לשמור:

שלא אחמוד,

שלא אנצל,

שלא אזהם,

שלא אחבל,

לא אחפור בה לשווא

ולא אשנע,

אזכור להרכין את ראשי בפניה,

להודות לבריאה ולכול מטמוניה.

הבריאה-

הן כולנו שווים בפניה,

כולנו אוכלים מטובה,

נחוצה פה הרבה ענווה,

בל אשים את עצמי

לפניה.

נולדתי לעולם מורכב,

האדמה בסיס קיומי

בשבועות נשבעתי

שלא אחריב

את עולמי.

בשבועות נשבעתי לאדמתי

לעובדה ולשומרה

להכירה

ולהוקירה.