בקטע זה ניתן לקרוא את הטקסט 'מגש הכסף', שנכתב ע"י נתן אלתרמן בשנת 47' ופורסם כשיר במדורו 'הטור השביעי' בעיתון 'דבר', שלושה שבועות לאחר הכרזת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר. השיר מתבסס ומתכתב על אמירתו של יו"ר ההסתדרות הציונית דאז (ונשיא המדינה הראשון), חיים וייצמן, לפיה "אין מדינה ניתנת על מגש של כסף". אלתרמן השתמש בביטוי זה על מנת לתאר את 'דור תש"ח', הלוחמים למען הקמת המדינה, כ-'מגש הכסף' שעליו ניתנה המדינה לעם ישראל. השיר ממחיש את המחיר הכבד שנאלצו לשלם בני אותו דור, והפך עד מהרה לאחד הטקסטים המרכזיים והמכוננים סביב יום הזיכרון וסוגיית השכול בחברה הישראלית.
לצפייה בגרסה המקורית של השיר (בליווי ניקוד) בעותק דיגיטלי, ניתן ללחוץ כאן.
נוסח השיר המלא:
והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת
תעמעם לאיטה על גבולות עשנים,
ואומה תעמוד – קרועת לב אך נושמת
לקבל את הנס, האחד, אין שני…
היא לטקס תיכון, היא תקום למול הסהר
ועמדה למולם עוטה חג ואימה.
אז מנגד יצאו נערה ונער
ואט אט יצעדו הם אל מול האומה.
לובשי חול וחגור וכבדי נעליים
בנתיב יעלו הם, הלוך והחרש
לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים
את עקבות יום הפרך וליל קו האש.
עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע
ונוטפים טללי נעורים עבריים…
דם השניים יגשו ועמדו עד בלי נוע
ואין אות אם חיים הם או אם ירויים.
אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם
ואמרה: "מי אתם?", והשניים שוקטים
יענו לה: "אנחנו מגש הכסף,
שעליו לך ניתנה מדינת היהודים".
כך יאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל
והשאר יסופר בתולדות ישראל.