האם המנהג לברך את הבנים והבנות יכול להיות גם אתגר דתי? בקטע זה ניתן לקרוא מאמר מאת חיה פישרמן, העוסק בשורשי ברכת הבנים, טעם המנהג ואופן ביצועו וכולל גם תגובה מאת אורי דסברג על הסוגיות ההלכתיות שצפות מתוך המנהג
המאמר מיועד למי שמעוניין להעמיק בקשר שבין המנהג לבין המחוייבות ואורח החיים הדתי.
במאמר זה מסופר כי התיעוד הקדום ביותר לביצוע המנהג נמצא בספר 'מעבר יבוק' מהמאה ה-17. שורשיו נטועים ככל הנראה בספרי הקבלה, שהדגישו כי בערב שבת השטן אינו מקטרג על בני האדם ולכן זה זמן טוב לברכה. המנהג השתרש בקרב קהילות רבות ומגוונות – מיוון ועד אתיופיה. יחד עם זאת, המנהג עורר את השאלה כיצד הורים שאינם כוהנים יכולים לברך את ילדיהם בברכת הכוהנים.
במאמר התגובה מסביר אורי דסברג כיצד הפתרון לשאלה הזאת טמון במילה מאוד בסיסית: אהבה
לקריאת המאמרים לחצו כאן.