eliezer
בקטע זה ניתן לצפות בביצוע של הפיוט 'יה אכסוף' מתוך הופעה חיה של הזמרים קובי אפללו ויצחק מאיר. פיוט זה, מהפיוטים הליריים והמוכרים ביותר של זמירות השבת, חובר על רבי אהרן הגדול מקרלין [1736-1772], תלמידו המפורסם של רבי דב ממזריטש – המגיד ממזריטש [1710-1772], מראשוני וגדולי תנועת החסידות. על פי המסורת, 'המגיד' הכריז כי כאשר תלמידו, רבי אהרן, פותח את פיו בשירה 'נעשה רעש גדול בשמים ומלאכי השרת פוסקים מלומר שירה'. באחד השבתות, כך מקובל, פנה 'המגיד' לתלמידו ואמר לו: 'קום רבי אהרן, תעשה לנו ניגון'. אז קם רבי אהרן ושר את 'יה אכסוף נועם שבת', שהפך לקנון.
כמו מזמורים רבים אחרים, גם מזמור זה בנוי בצורת אקרוסטיכון, כלומר מבנה טקסטואלי היוצר מילה על ידי ליקוט האותיות הראשונות של פסוקי כל בית. אלא, שבשיר זה שלש המילים שבראשית כל בית יוצרות מילה אחרת לאורך הפיוט. כך שהאות הראשונה בארבעת הבתים יוצרת את המילה י.ה.ו.ה. שמו של האל, האות השנייה בארבעת הבתים יוצרת את המילה 'אהרן' – שמו של המחבר, והאות השלישית בארבעת הבתים יוצרת את המילה 'נשמה'.
הפיוט, הנחשב לשיר כיסופים ורגש מתאר את הכמיהה לבואה של השבת, את מתיקותה ואת ההשתוקקות אליה. השיר כולל ביטויי אהבה, רוח ונשמה לשבת כמו 'אכסוף נועם השבת', 'מצפים שבת קדשך', נפשם תערוג לקבל נועם שבת', השבת נעם הנשמות' ועוד.
פיוטו של רבי אהרן הגדול התקבל בתפוצות ישראל, והוא מושר בבתים יהודים רבים. עשרות לחנים חוברו לניגון, אך המקובל מכולם – מטבע הדברים – הוא זה של רבי אהרן הגדול עצמו. כאן הוא מופיע בגרסה הנהדרת של הזמרים קובי אפללו ויצחק מאיר, עם הקדמה קצרה של האחרון.
נוסח הפיוט המלא:
יָ-הּ אֶכְסוֹף נוֹעַם שַׁבָּת הֵמֵתְאֶמֶת וּמִתְאַחֶדֶת בְסְגֻלָתֶךָ, מְשֹׁךְ נֹעַם יִרְאָתֶךָ לְעַם מְבַקְשֵׁי רְצוֹנֶךָ. קַדְשֵׁם בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּתוֹרָתֶךָ. פְּתַח לָהֶם נֹעַם וְרָצוֹן לִפְתּוֹחַ שַׁעֲרֵי רְצוֹנֶךָ. יָ-הּ אֶכְסוֹף נוֹעַם שַׁבָּת הֵמֵתְאֶמֶת וּמִתְאַחֶדֶת בְסְגֻלָתֶךָ
הָיָה הֹוֶה שְׁמוֹר שׁוֹמְרֵי וּמְצַפִּים שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ. כְּמוֹ אַיָּל תַעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשָׁם תַּעֲרֹג לְקַבֵּל נֹעַם קדושת שַׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּשֵׁם קָדְשֶׁךָ. הַצֵּל מְאַחֲרֵי לִפְרשׁ מִן הַשַּׁבָּת, לבִלְתִּי תִּהְיֶה סָגוּר מֵהֶם. שִׁשָּׁה יָמִים הַמְקַבְּלִים קְדֻשָּׁה מִשַּׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְטַהֵר לִבָּם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה לְעָבְדֶּךָ. יָ-הּ אֶכְסוֹף נוֹעַם שַׁבָּת הֵמֵתְאֶמֶת וּמִתְאַחֶדֶת בְסְגֻלָתֶךָ.
וְיִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּוֹלְלִים עַל עַם קָדְשֶׁךָ, לְהַשְׁקוֹת צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ מִנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן. לְעַטֵר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאֶרֶת הַמְפָאֲרִים אוֹתְךָ (בְּיוֹם שַׁבָּת) עַל יְדֵי שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ.
כָּל שִׁשָּׁה יָמִים לְהַנְחִילָם נַחֲלַת יַעֲקֹב בְּחִירֶךָ. יָ-הּ אֶכְסוֹף נוֹעַם שַׁבָּת הֵמֵתְאֶמֶת וּמִתְאַחֶדֶת בְסְגֻלָתֶךָ
הַשַּׁבָּת נוֹעַם הַנְּשָׁמוֹת, וְהַשְּׁבִיעִי עֹנֶג הָרוּחוֹת וְעֵדֶן הַנְּפָשׁוֹת, לְהִתְעַדֵּן בְּאַהֲבָתֶךָ וּבְיִרְאָתֶךָ,
שַׁבָּת קֹדֶשׁ נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ,
שַׁבָּת קוֹדֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן, יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ.
יָ-הּ אֶכְסוֹף נוֹעַם שַׁבָּת הֵמֵתְאֶמֶת וּמִתְאַחֶדֶת בְסְגֻלָתֶךָ